סדר ט״ו בשבט – חג של שורשים, צמיחה וחיבור

סדר טו בשבט

ט״ו בשבט הוא חג קטן עם לב גדול. מצד אחד – יום חקלאי עתיק המציין את “ראש השנה לאילנות”. מצד שני – הזדמנות מודרנית לעצור רגע, להרים עיניים מהיומיום ולחגוג את הקשר הפשוט והעמוק שלנו עם האדמה, עם הטבע ועם האנשים שסביבנו. בשנים האחרונות חוזר למרכז הבמה “סדר ט״ו בשבט”, טקס קבלי שנולד בצפת של המאה ה־16, והפך למסגרת מרגשת לחגיגה רוחנית, חווייתית וקהילתית.

הסדר דומה במבנהו לליל הסדר בפסח, אבל יש לו אופי רך ונעים יותר. הוא כולל שתיית ארבע כוסות יין בהדרגת צבעים, אכילת פירות בשלושה מעגלים, וקריאת קטעים מהמקורות או טקסטים עכשוויים על טבע, התחדשות, אדמה ויצירה. כל קבוצה, משפחה או צוות עבודה יכולים להתאים אותו לעצמם, ולהפוך אותו לרגע של משמעות.

מה בעצם קורה במהלך סדר ט״ו בשבט? מתחילים בכוס לבנה המסמלת התחלה ושורשים. ממשיכים לכוסות עם אדום, שמספרות על פריחה וצמיחה. ומסיימים בכוס אדומה מלאה – שיא העונה, שפע ושלמות. גם הפירות מסודרים בדרך דומה: פירות עם קליפה קשה, פירות עם גלעין פנימי, ולבסוף פירות שנאכלים בשלמותם כמו תפוח או ענבים. הרצף הזה, שמגיע מהמסורת הקבלית, מצייר סיפור פשוט על הדרך שכל דבר בעולם עובר: הגנה, צמיחה, התגלות.

אבל מעבר לכל המסגרות הללו, סדר ט״ו בשבט הוא הזדמנות. הזדמנות לעצור רגע בחורף, להתכנס יחד, לדבר על התחלות ושאיפות, ולהרגיש חלק ממשהו גדול.

כדי להפוך את הרעיון הזה למציאות, אפשר לקחת אותו לכמה כיוונים יפים. במשפחה, אפשר להדליק נרות, לערוך שולחן עם פירות יפים, יין או מיץ ענבים לילדים, ולקרוא יחד קטעים שמדברים על צמיחה – אישית ומשפחתית. זו הזדמנות לשיחה רגועה על השנה שעברה, על דברים שהיינו רוצים לטפח ועל חלומות שיכולים לצמוח. גם ילדים מתחברים לזה בצורה טבעית: הם אוהבים טקסים, צבעים וטעמים.

במקום העבודה אפשר להפוך את זה למפגש הצוותי הכי נעים של החורף. לא צריך טקס כבד. מספיק שולחן מלא פירות יבשים וטריים, כמה משפטים על משמעות היום, כוס הרמה, רגע של התבוננות על “מה גדל אצלנו השנה”, ואפילו מחווה קטנה של תודה לעובדים. במרחב כזה אנשים מרגישים חלק, וזה יוצר אווירה טובה שעוברת הלאה.

בקהילה או ביישוב אפשר לערוך סדר פתוח במתנ״ס או בבית התרבות. כל אחד מביא פרי אחר, החבורה קוראת יחד כמה טקסטים קצרים, ומישהו מוביל שיחה קטנה על הקשר לאדמה, על סביבה וחקלאות, ועל הערכים שט״ו בשבט מזכיר לנו – אחווה, שפע, מעגלי חיים.

היופי בט״ו בשבט הוא שאין “נכון” ו”לא נכון”. הוא חג שמבקש מאיתנו לשים רגע בצד את הרעש, לבחור פרי, להסתכל עליו, ולזכור שגם אנחנו -כמו העצים, צומחים שכבה אחרי שכבה. לפעמים בחוץ זה עדיין חורפי וקר, אבל מתחת לפני השטח קורה משהו חדש.

ט״ו בשבט הוא הזמנה לפשטות, התחדשות ושייכות. ואם אנחנו מצליחים לעצור לרגע ולחגוג אותו עם מי שאנחנו אוהבים – בבית, בעבודה או בקהילה – הרווחנו בגדול

דילוג לתוכן