מילון התמרים: הסיפורים שמסתתרים בשפת המטע

מה הקשר בין תמר לאצבע, בין רֻטַב לרטוב ובין אשכול תמרים למטאטא? כמה מילים שיגרמו להסתכל אחרת על הפרי שביד ועל השפה שהתפתחה סביבו במטע.

במשק ליבה קוראים לציר שמחבר את אשכול התמרים לעץ ״יָדָה״. ממנו מסתעפים הסנסנים הדקים שעליהם תלוי הפרי. כשמסתכלים על המבנה הזה, קל להבין את הכינוי: הוא נראה כמו יד שיוצאת מן הדקל, עם אצבעות ארוכות הנושאות תמרים.

המילה המקומית הזאת היא פתיחה טובה לסיפור רחב יותר. סביב התמר צמחה שפה שלמה, עם מילים שמתארות את צורת העץ, את העבודה במטע ואת המרקם של הפרי. חלקן מוכרות גם בשפות אחרות, ואחרות מסתתרות בתוך מילים עבריות שמשתמשים בהן בלי לחשוב על דקלים.

מילון תמרים קצר

• יָדָה: הציר המחבר את אשכול התמרים לעץ וממנו יוצאים הסנסנים.
• סַנְסַן: ענף דק באשכול שעליו יושבים התמרים, מעין אצבע היוצאת מן הידה.
• כַּף תָּמָר: העלה הגדול של הדקל.
• רֻטַב: שלב בהבשלת התמר שבו הפרי מתרכך ונעשה לח ועסיסי.
• גָּדִיד: קטיף התמרים.
• מַכְבֵּד: המבנה המסועף הנושא את פירות התמר.

כף יד, אצבעות ותמר באנגלית

הידה היא רק תחילת המפגש בין העץ לגוף האדם. גם לעלה של הדקל קוראים כף תמר. הביטוי ״כפות תמרים״ מוכר כבר מן המקרא, והוא מחבר שתי משמעויות של אותה מילה: כף היד וכף העץ.¹ אפשר להרים את היד, להביט בעלה ולראות את הדימוי שמפגיש ביניהם.

מפגש דומה נמצא גם בלטינית. המילה פַּלְמָה, הנכתבת palma, מציינת גם כף יד וגם דקל.² בשפות שונות אפשר למצוא שמות של איברי גוף המשמשים לתיאור העץ. הידה שבמטע מצטרפת לתמונה הזאת כדימוי חי מן העבודה בשטח.

באנגלית, דווקא שם הפרי מוביל אל האצבעות. המילה date הגיעה דרך הצרפתית, ובמסלול שלה נמצאות המילה הלטינית dactylus והיוונית דַקְטִילוֹס, שפירושה גם ״אצבע״. אחד ההסברים לשם הפרי הוא הדמיון בין תמר מאורך לאצבע. קיימת גם השערה שמילה שמית קדומה לשם העץ הותאמה למילה היוונית הזאת.³ כך או כך, האצבע כבר נמצאת בסיפורו הלשוני של הפרי הרבה לפני שמגיעים לאנגלית.

מהו סנסן?

סנסן הוא אחד הענפים הדקים שעליהם יושבים התמרים באשכול. הסנסנים יוצאים מן הידה ומזכירים אצבעות ארוכות. המונח מאפשר לתאר במדויק את המבנה שרואים במטע: ידה אחת, ממנה יוצאים סנסנים רבים, ועליהם מתפתח הפרי.

תמר, תַמְר ותמיר

לשם העברי תמר יש סיפור אחר. זו מילה שמית עתיקה, שקרובותיה נשמעות היטב: בערבית תַמְר, تَمْر, ובארמית תַּמְרָא. הדמיון ביניהן משקף מורשת לשונית משותפת של שפות אחיות. שלושת העיצורים ת־מ־ר נשארים מזוהים גם כשההגייה והסיומות משתנות.⁴

במקרא, התמר מופיע כשם העץ, למשל בפסוק ״צדיק כתמר יפרח״. בספרות חז״ל בולט גם השימוש בשם לציון הפרי הנאכל.¹ בעברית של היום המעבר ביניהם כמעט בלתי מורגש: אפשר לשבת בצילו של תמר ולאכול תמר, וההקשר כבר יעשה את העבודה.

גם כשמתארים אדם כתמיר, העץ נמצא ברקע. מילון בן־יהודה קושר את התואר לקומה הגבוהה והצרה של התמר.⁵ זהו חיבור שקל לראות במטע: הגזע עולה לגובה והכותרת נפרשת בראשו. מאותו מראה צומחת דרך לתאר גם את קומתו של אדם.

גם בתמרינדי מסתתר תמר

השם תמרינדי הגיע מן הצירוף הערבי תַמְר הִנְדִי, تَمْر هِنْدِي, כלומר ״תמר הודי״.⁴ התמרינדי עצמו הוא עץ ממשפחת הקטניות, צמח אחר לגמרי מדקל התמר.⁶ הקרבה ביניהם נמצאת בשם: המילה המוכרת ״תמר״ נעשתה חלק משמו של פרי נוסף.

רֻטַב: מילה שאפשר לטעום

עד עכשיו המילים ציירו את צורת העץ. כשמגיעים לפרי, הן מתחילות לתאר גם תחושה. בערבית יש אוצר מילים עשיר להבשלת התמר, והמונחים האלה משמשים גם בספרות החקלאית הבין־לאומית. אחד מהם הוא רֻטַב, رُطَب, השלב שבו הפרי מתרכך ונעשה רך ועסיסי. בהמשך ההבשלה הוא מאבד עוד מים ומגיע לשלב המכונה תַמְר.⁷

לדוברי עברית יש כאן רמז שקל לשמוע: רֻטַב ורטוב הם קרובי משפחה לשוניים. השורש ר־ט־ב קושר בין המילים בעברית ובערבית דרך המשמעות של לחות.⁸ כשאומרים ״רֻטַב״ על תמר רך, הצליל המוכר מקבל משמעות שאפשר לחוש באצבעות ובפה.

במשק ליבה זהו שלב הפרי שנמכר בשם ״סופר עסיסי״: תמר שכבר התרכך ועדיין שומר על לחות ועסיסיות רבה. השם הערבי והשם שבו הוא נמכר במשק נפגשים באותה תכונה של הפרי.

מבחינת המגדלים, ההבדלים בין שלבי ההבשלה נראים בכל אשכול: מידת הרכות משתנה, תכולת המים יורדת והפרי מקבל מרקם אחר.⁷ השמות מאפשרים להבחין בין המצבים האלה ולדבר עליהם במדויק. אפשר לקרוא עוד על עברו של העץ במאמר ההיסטוריה של התמר מהפרהיסטוריה ועד המאה החמישית לפנה״ס.

מהגדיד אל המטאטא

כשהפרי מוכן לקטיף, מגיע תורו של הגדיד. בעברית יש שם מיוחד לאיסוף התמרים, ממש כשם שיש קציר לתבואה ובציר לענבים. גם המבנה של המילים דומה: גדיד, קציר ובציר נבנו באותו משקל, המזוהה כאן עם עבודה חקלאית.⁹

השורש של גדיד, ג־ד־ד, קשור לחיתוך. הפועל ״גדד״ משמש במקורות גם לחיתוך וגם ללקיטת תמרים.¹⁰ במילה הקצרה הזאת נשמרת פעולה מן העבודה בעץ. היא מזכירה כמה קרובה השפה החקלאית לתנועות הידיים: קוצרים, בוצרים וגודדים.

ומן הקטיף אפשר להגיע גם לניקיון הבית. מַכְבֵּד הוא שם מוכר במטע למבנה המסועף הנושא את הפרי. במקורות, מכבדת מציינת גם חלק של התמר הנושא פירות וגם מטאטא; מילון אבניאון קושר בין המשמעויות באמצעות השימוש בחלקי העץ לטאטוא.¹¹ מכאן קל לזכור את המשמעות הוותיקה של ״לכבד את הבית״: לטאטא אותו.¹²

זהו סיפור קטן על חיים סביב עץ: הפרי נאכל, וחלקים אחרים יכולים להפוך לכלי שימושי. המילים משמרות את המפגש הזה בין המטע לבית, גם כשהמטאטא שנמצא היום ליד הדלת כבר עשוי מחומרים אחרים.

המילים מחזירות אל המטע

בפעם הבאה שמחזיקים תמר ביד, אפשר להיזכר ביד האחרת, הידה שנשאה אותו על העץ. מסביבה נפרשו כפות, ממנה יצאו סנסנים, מעליה התרומם גזע תמיר, ובמהלך ההבשלה הפרי נעשה רֻטַב. כמה מהמילים האלה הגיעו משפות קרובות ואחרות קיבלו משמעות חדשה עם השנים. כולן מחזירות את המבט לאותו מקום: העץ, הפרי והאנשים שעובדים ביניהם.

להיכרות עם התמרים של משק ליבה בחנות

צילום התמונה הראשית: FANI.

מקורות והערות

1. מילון בן־יהודה, תמר: שימושי שם העץ והפרי, כפות תמרים והמקבילות בשפות השמיות.
2. Lewis & Short, palma: כף יד ודקל בלטינית.
3. מקור המילה האנגלית date; מילון Treccani, ההשערה על מקור שמי של שם הפרי היווני.
4. American Heritage, נספח השורשים השמיים, הערך tmr: המשפחה השמית ומקור השם תמרינדי.
5. מילון בן־יהודה, משפחת תמר: התואר תמיר וקומת העץ.
6. הגנים הבוטניים המלכותיים בקיו, Tamarindus indica: שיוך התמרינדי למשפחת הקטניות.
7. מדריך FAO לגידול תמרים: שלבי הבשלת הפרי, סעיף 3.2.5.
8. מילון Brown–Driver–Briggs, רטב: המקבילות השמיות של השורש במשמעות לחות.
9. מילון אבניאון, גדיד: משמעות המילה ודרך גזירתה.
10. מילון קליין, גדד: חיתוך וקטיף תמרים.
11. מילון אבניאון, מכבדת: חלק התמר נושא הפרי והמטאטא.
12. מילון אבניאון, מכבד: הפועל במשמעות טאטוא.

הכינוי ״ידה״, תיאור הסנסנים והחיבור למוצר ״סופר עסיסי״ מבוססים על הידע המעשי של משק ליבה.